את יודעת מה הדבר שהכי הפתיע אותי כשנכנסתי לעולם הרפואה הפונקציונלית? שהגנים שלנו הם לא סוף הסיפור.
שנים לימדו אותנו שהגנטיקה היא גורל. נולדת עם הגנים שלך, וזה מה יש. אבל היום אנחנו יודעים שיש קשר ישיר בין רעלים סביבתיים ואפיגנטיקה.
מדובר בשכבה נוספת שמנהלת את העניינים מאחורי הקלעים. היא לא משנה את רצף ה-DNA, אלא מחליטה אילו גנים יהיו פעילים, אילו ינוחו, ומתי.
לשכבה הזאת קוראים אפיגנטיקה, והיא מקשיבה כל הזמן.
למה שאת אוכלת, לאוויר שאת נושמת, לאיכות השינה שלך, למתח שאת חיה בו, לחומרים שבאים במגע עם הגוף שלך.
במילים אחרות, חוקרי תחום זה מדגישים כי השפעת הסביבה על הגנים היא קבועה והגוף שלך כל הזמן מגיב אליה, וזו דווקא בשורה טובה.
כי אם הסביבה יכולה להשפיע על ביטוי הגנים, זה אומר שגם הבחירות שלנו יכולות להשפיע, לא הכול נמצא בשליטה שלנו, אבל הרבה יותר ממה שחשבנו – כן.
איך עובדים שינויים אפיגנטיים בגוף שלנו?
תחשבי שה-DNA שלך הוא ספר ענק. בכל תא בגוף יש בדיוק אותו הספר.
אבל תא בכבד לא קורא את אותם הפרקים שקורא תא במוח, ותא של מערכת החיסון לא משתמש באותם עמודים כמו תא שריר.מי מחליט איזה פרק יקראו?
מערכת קטנה ומתוחכמת של "סימונים" ביוכימיים שיושבים על ה-DNA ומכוונים את הפעילות שלו. אחד המנגנונים החשובים נקרא מתילציה.
אפשר לחשוב עליו כמו על סימנייה קטנה שאומרת לגוף:
"את הגן הזה תפעיל."
"את הגן הזה תשאיר בשקט."
זה תהליך טבעי וחיוני. בלי מתילציה תקינה הגוף לא היה מצליח להתפתח, לתקן רקמות או לשמור על איזון.
אבל כמו כל מערכת חכמה, גם היא מושפעת מהסביבה.
איך רעלים סביבתיים ואפיגנטיקה נפגשים ביום-יום?
הגוף שלנו בנוי להתמודד עם רעלים. יש לנו כבד, כליות, מערכת עיכול, ריאות ועור שעובדים מסביב לשעון כדי לפרק ולהוציא חומרים שהגוף לא צריך.
הבעיה מתחילה כשהעומס גדול מדי. ברפואה הפונקציונלית אנחנו קוראים לזה העומס המצטבר.
זה כמעט אף פעם לא חומר אחד שגורם לבעיה.
זו החשיפה הקטנה שחוזרת שוב ושוב.
עוד קצת זיהום אוויר.
עוד קצת פלסטיק.
עוד קצת חומרי הדברה.
עוד קצת סטרס.
עוד קצת חוסר שינה.
כל אחד מהם אולי קטן בפני עצמו, אבל יחד הם יכולים להכביד על מערכות הפינוי של הגוף ולהשפיע גם על הדרך שבה הגנים שלנו מתבטאים.
אילו רעלים סביבתיים יוצרים שינויים אפיגנטיים?
מחקרים מצביעים על כמה קבוצות של חומרים שנחקרו בהקשר של שינויים אפיגנטיים.
מתכות כבדות כמו עופרת, כספית, קדמיום, ארסן וניקל.
אפשר להיחשף אליהן דרך מים מזוהמים, צבעים ישנים, חלק ממקומות העבודה או מקורות נוספים.
מזהמי אוויר כמו חלקיקים עדינים, פיח ובנזן.
גם אם אנחנו לא רואים אותם, הגוף בהחלט מרגיש אותם.
משבשים הורמונליים: חומרים שמסוגלים להפריע לפעילות התקינה של מערכת ההורמונים.
אחד הידועים שבהם הוא BPA, שנמצא בחלק ממוצרי הפלסטיק ובציפוי של חלק מקופסאות השימורים. לצידו יש גם פתלאטים, שנמצאים בחלק ממוצרי הפלסטיק, הבשמים והקוסמטיקה.
כאשר מדובר על רעלים סביבתיים ואפיגנטיקה, החומרים האלה בדרך כלל לא גורמים לך להרגיש רע באותו רגע – הם עובדים בשקט
מה בעצם הם עושים בגוף?
המפגש בין רעלים סביבתיים ואפיגנטיקה מראה שהם לא משפיעים רק על ביטוי הגנים, אלא גם מגבירים סטרס חמצוני
רבים מהם גם מגבירים סטרס חמצוני, פוגעים במיטוכונדריה -תחנות הכוח של התאים – ומעודדים תהליכים דלקתיים.
כשהגוף עסוק כל הזמן בהתמודדות עם עומס, נשארים פחות משאבים לתהליכי תיקון, ניקוי והתחדשות.
זו בדיוק הסיבה שברפואה הפונקציונלית אנחנו לא שואלים רק "איזה רעלן נכנס?"
אנחנו שואלים גם:
- איך הכבד מתפקד?
- איך מערכת העיכול?
- יש מספיק נוגדי חמצון?
- יש מחסורים תזונתיים?
- איך איכות השינה?
כי כל אלה משפיעים על היכולת של הגוף להתמודד עם אותו עומס.
ועכשיו החדשות הטובות
בניגוד לרצף ה-DNA, שנשאר כמעט קבוע לאורך החיים, האפיגנום הוא מערכת דינמית.
כלומר, חלק מהשינויים האפיגנטיים יכולים להשתנות בהתאם לסביבה ולאורח החיים.
המחקר עדיין מתפתח, ועדיין אין נוסחת קסם שאומרת:
"תעשי X ותקבלי Y."
אבל הכיוון ברור. כשאנחנו מפחיתים עומס ומספקים לגוף את מה שהוא צריך, אנחנו מאפשרים לו לחזור ולעבוד כמו שהוא יודע.
ניקוי רעלים מהגוף: מה את יכולה לעשות כבר היום?
אני לא מאמינה בלחיות בפחד. אני גם לא חושבת שצריך לרוץ ולזרוק חצי מהבית.
אבל יש כמה שינויים קטנים שמצטברים לאורך השנים.
- לחמם אוכל בזכוכית או בנירוסטה במקום בפלסטיק כשאפשר.
- לשתות מים מסוננים אם איכות המים לא ידועה.
- לאוורר את הבית מדי יום.
- לבחור מזון כמה שיותר טרי ופחות מעובד.
- להפחית חשיפה מיותרת לחומרי הדברה ולקוסמטיקה עמוסת כימיקלים כשיש חלופות.
ובאותה נשימה, לזכור שההתמקדות היא לא רק במה להוציא.
אלא גם במה להכניס.
- הרבה ירקות צבעוניים.
- חלבון איכותי.
- שומנים טובים.
- מזונות עשירים בנוגדי חמצון.
- שינה טובה.
- פעילות גופנית.
- ניהול סטרס.
אלה לא רק הרגלים בריאים.
אלה חומרי הגלם שהגוף משתמש בהם כדי לתקן, להתחדש ולבצע את עבודת הפינוי שלו בצורה טובה יותר.
השורה התחתונה
המטרה היא לא לחיות בפחד מכל קופסת פלסטיק או מכל נשימה ברחוב, זה גם לא אפשרי.
המטרה היא להפחית את העומס איפה שאפשר, ולחזק את הגוף כך שיוכל לעשות את מה שהוא יודע לעשות כבר מיליוני שנים – לזהות, לפרק, לתקן ולהתחדש.
כי בסופו של דבר, את לא קורבן של הגנים שלך, הם מקשיבים למה שקורה סביבם.
וכל בחירה קטנה שאת עושה היום היא עוד מסר שהגוף שלך שומע, ואולי זה הדבר הכי מעודד בכל הסיפור הזה.
איריס מושלי – אדריכלית נוכחות™ אני בונה איתך מבנה אישי שעוצר סחיפה בתפקוד גבוה ומחזיר אותך לעצמך.
________________________________________________________________________________________________________________
חשוב לציין: המידע המובא בכתבה זו הינו לצרכי מידע כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ אישי, רפואי או תזונתי.
איריס מושלי, יזמית, מייסדת ומנכ"לית קבוצת "בית ונוי" מזה 32 שנה.
מלווה מנהלים ונשים בעלות עסקים בתהליכי שינוי אישיים ועסקיים, מרצה ומנחת סדנאות לניהול אנרגיה ושינוי הרגלים.
סופרת, מחברת הספר "לזוז על החיים להתחבר לכוח הפנימי שלך", ויועצת תזונה לאיכות חיים על פי עקרונות הרפואה הפונקציונלית.
כותבת הבלוג "לזוז על החיים" ומפתחת המתודולוגיה "לזוז על החיים" גישה המשלבת תזונה פונקציונלית, עבודת תודעה וניהול אנרגיה, המאפשרת תהליכי שינוי עמוקים ותומכת גם בפיתוח האישי והעסקי.
