אחת מהתכונות שמאפיינות יזמים היא שפע של רעיונות חדשים, אך מה קורה כשמשתפים אחרים?
רעיונות בלתי פוסקים, מחשבות חדשניות ואפילו מהפכניות… זו המציאות של כל יזם ויזם. פעמים רבות לאחר שהרעיון נולד, צריך לחשוף אותו בפני אחרים – גם כדי לקבל חוות דעת (אולי הרעיון עדיין לא מספיק מגובש) וגם כדי לקבל עידוד ותובנות להמשך הדרך.
בראש ובראשונה אנחנו רצים עם הרעיון אל הקרובים ביותר אלינו – בן או בת זוג, חברים טובים, קולגות וכדומות… ואז, הרוח יוצאת מהמפרשים בגלל תשובות כגון: "זה דורש השקעה גדולה של כסף" או "זה נשמע מסוכן מדי", ולעיתים עולות התהיות "אולי קודם כל חייבים לרשום פטנט " או "אי אפשר לעשות את זה בלי ליווי של עורך דין". יכול להיות שהתהיות האלו נכונות, אבל כמעט בטוח שהעצות האלו ינמיכו את ניצוץ האש שנדלק ולפעמים אפילו יגרמו לכם לוותר על אותו רעיון/חלום.
זה עלול להיות ממש מתסכל, במיוחד אם לאחר שזנחתם את הרעיון תגלו שהוא הצליח למישהו אחר או שאיזה עסק התרומם בגלל שימוש ברעיון ממש דומה לרעיון שלכם.
עצות גרועות על פי רוב מגיעות ממקום אוהב ודואג, בלי שאותו אדם (וגם אתם) מודע לכך שהוא הכניס לתוך העצה את החשש האישי שלו או חוויה לא טובה שהוא חווה. ופתאום יש לנו עצה גרועה שאומנם ניתנה מתוך כוונה טובה, אך היא הופכת למכשול שמונע מכם להתקדם קדימה עם הרעיון שלכם.
אז מה עושים?
ראשית, חשוב שתזהו ותבדילו בין עצות שמתבססות על חשש או פחד של ה'מייעץ' לבין עצות שמבוססות על הכרת האופי והפוטנציאל שלכם. נניח למשל, שעלה לכם רעיון להעלות מופע סטנד-אפ באצטדיון מנורה, אבל זה שאתם מתייעצים איתו יודע שאתם מתקשים לדבר מול קהל גדול… מן הסתם הוא יעלה בפניכם את הקושי הזה. וגם במקרה הזה, אפשר להמשיך עם החלום… אבל אולי קודם ללכת ללמוד משחק?
שנית, כדאי ומומלץ תמיד לפנות לאנשים שמאמינים בכם ותומכים בהם, אך עדיף לפנות למי שמבין את התחום שלכם ויכול להציע נקודת מבט נכונה ומועילה יותר. ואם אפשר העדיפו את דעתם של אנשים שכבר הגשימו חלומות דומים לשלכם, ויכולים לתת עצה הכוללת גם את האתגרים בדרך להצלחה.
סיפרתי לכם כבר, אבל אני מרגישה צורך לחזור על הדוגמה הזו – כשרציתי לרכוש את מגזין בית ונוי שהיה אז מגזין מקומי, פניתי לחבר שנחשב יועץ של החברות הגדולות בישראל ומרצה באוניברסיטה בתחום השיווק. אותו יועץ המליץ לי לא לקנות את בית ונוי. הוא טען שמדובר בסיכון גבוה ואף הבטיח לי שאפשוט רגל. למזלי הרב, המלצתו דחפה אותי להמשיך ביתר מרץ, משום שהבנתי שהוא מרצה ויועץ שמעולם לא הקים עסק משלו.
בחודש נובמבר האחרון, הפקתי את הכנס התשיעי לעיצוב ותכנון בתי מלון. היינו בשיא המלחמה, בתקופה של חוסר וודאות ושל כאב רב. אין ספור אנשים אמרו לי שכרגע המלונאים עסוקים עם המפונים, ואינם פנויים להגיע לכנס. אני התעקשתי, משום שהייתי בטוחה שדווקא עכשיו כל קהילת התכנון והמלונאות בישראל צריכה להיפגש, להחליף רעיונות ולתכנן משום שענף המלונאות יפרח לאחר תום המלחמה. האמנתי גם שהכנס יצליח כי הידע שמועבר בו הוא חשוב.
היו אין סוף אתגרים בדרך, כשהאתגר הגדול מכולם הוא המרצים מחו"ל שביטלו את הגעתם ברגע האחרון בגלל המצב, אבל אני עדיין לא וויתרתי – זה היה אחד הכנסים הכי מאתגרים שהיו לי וגם אחד הכנסים הכי טובים.
אם הייתי מקשיבה לעצות של אחרים קרוב לוודאי שלא היה לי את מגזין בית ונוי וגם שהייתי מבטלת את הכנס.
והעצה הכי חשובה שלי היא – לכו עם ההרגשה הפנימית שלכם בנוגע למה שממלא אתכם באור ומה מכבה אותו. החליטו להפסיק ללכת בעקבות ההמון ולהתחיל לקבוע בעצמכם את המסלול שלכם. החליטו להתמקד במה שממלא אתכם באנרגיה, ולהתעלם מהפחדים ומהספקות שמכבים את התשוקה שלכם.
שאלו את עצמכם אלו שינויים הייתם עושים היום אם לא הייתם מתחשבים בדעות של אחרים, ומה כן הייתם עושים אם הייתם מקשיבים רק לליבכם ולרצונותיכם?
זהו התהליך הראשוני של עצמאות מחשבתית ורגשית במסלול להצלחה.
עשיתי לכם חשק להקשיב לאמת הפנימית שלכם?
קחו דף ועט או פתחו מסמך וורד חדש –
בטור ימין רשמו את הכותרת "דברים שאני לא רוצה שיהיו יותר בחיי!"
לדוגמה: מתח בעבודה, אנשים רעילים, משדרי חדשות, שעמום…
ובטור השמאלי רשמו את הכותרת "דברים שאני חייב/ת שיהיו בחיי!"
לדוגמה: מערכת יחסים טובה, תשוקה, שלווה, כסף…
עליכם לרשום כל מה שעולה בדעתכם, הכול… נסו לכתוב תשובות כנות ככול האפשר. אפשר למחוק ולכתוב מחדש, כדי להבין מה הכי משמעותי מבחינתכם בכל אחד מהטורים.
רק לאחר מחשבה תבחרו את ה-3 החשובים מכל טור.
לאחר שיהיו בידיכם תשובות סופיות, תיווכחו לראות שיש פער (גדול או קטן) אבל תמיד יש פער, בין מה שאינכם מוכנים לקבל לבין מה שהכרחי.
הרצון ולגשר על הפער יימלא אתכם במוטיבציה – מוטיבציה שמקורה לא רק במוח אלא גם בתחושות שלכם, שהן המפתח להצלחה פנימית ובהמשך גם להצלחה חיצונית.
