כל אחד ואחת מאיתנו, והרבה יותר מפעם אחת, הרגשנו את התגובות הפיזיולוגיות והנפשיות של ה'סטרס'.
היו פעמים שחווינו את הסטרס ברמה קלה ואולי אפילו בלתי מורגשת, והיו פעמים שהסטרס שיתק אותנו או שגרם לנו לתחושות פיזיות קשות. הפרשנות לאירוע מסוים – שלא תמיד אנחנו מודעים אליה (לפעמים מדובר באירוע "קטן" כמו איחור לפגישה) גורמת לגוף שלנו להרגיש במצוקה. במצב זה הגוף מפריש את הורמוני הלחץ: קורטיזול ואדרנלין אשר מזרזים את קצב הלב, מגבירים את זרימת הדם לשרירים ומעלים את רמות האנרגיה – תגובה הידועה בשם "הילחם או ברח".
סטרס כרוני פוגע בבריאות
כאשר הסטרס הוא כרוני ההשפעות עלולות להיות מזיקות, משום שהוא גורם לעומס יתר על משאבי הגוף. לחץ כרוני יכול להוביל למגוון בעיות בריאותיות כמו: חרדה, דיכאון, השמנת יתר, מחלת אלצהיימר, מחלות לב ועוד. האדרנלין והקורטיזול, מאפשרים לגוף להגיב במהירות לאיומים רגעיים, אך כאשר הם מופרשים לאורך זמן הם פוגעים בבריאות שלנו.
בעולם העסקים ובמיוחד אצל יזמים, בעלי חברות ועצמאים, סטרס עלול להיגרם מגורמים רבים: לוח זמנים תובעני, דרישות גבוהות, אי ודאות כלכלית ומקצועית ועוד. הסטרס גם יכול להיות פנימי: ציפיות גבוהות, חשש מכישלון, מטרות בלתי ריאליות, תחושה תמידית של אכזבה ועוד.
בניגוע לאירוע סטרס חד פעמי, כמו למשל, שריפה שפורצת בבית ומכריחה אותנו להיות כמה שיותר מהירים ומרוכזים כדי לכבות את השריפה או לברוח מהבית – אני מדברת על הלחץ הכרוני בגלל גורמים שנמצאים תמיד בחיינו: הפקקים, חשבון הבנק, מריבות עם בני הזוג, הורים מבוגרים, עומס קבוע בעבודה וכדומה… מעגל הסטרס הזה מוביל לחשיפה כרונית לאדרנלין אשר גורמת לעוררות יתר של המערכות, מה שמוביל לאותן בעיות בריאותיות שציינתי.
הבנת מנגנוני הסטרס וההשלכות שלו על הגוף והנפש, היא צעד ראשון חיוני בפיתוח אסטרטגיות לניהולו ולשיפור איכות החיים, במיוחד עבור אנשים הנמצאים בתפקידים "לחוצים" במיוחד.
דרכי התמודדות ומניעה
כאמור, ההתמודדות עם הסטרס הכרחית לכל אחד מאיתנו, אבל היא פי כמה וכמה חשובה יותר אצל יזמים, בעלי עסקים ומנהלים בתפקידים בכירים. אם נוכל "לנהל" את רמת הסטרס, נוכל לשפר את הבריאות הנפשית והגופנית ואף להשיג מטרות חשובות שהצבנו לעצמנו.
אומנם אף אחד מאיתנו לא יכול להימנע באופן מוחלט מהסטרס, אך אנחנו בהחלט יכולים להשפיע עליו ואפילו למתן אותו.
להלן מספר דרכים לניהול ולהפחתת סטרס:
- מותר לכם להגיד "לא" אם אתם עסוקים מדי. רבים מאיתנו אומרים מיד "כן" כאשר מישהו מבקש משהו (בעבודה, משפחה וגם חברים). אני ממליצה להחליף את הכן האוטומטי בתשובה: "תן לי לחשוב על כך". כך תוכלו לבדוק את הבקשה ולראות האם היא מתאימה לזמן, למטרות והכי חשוב – לרצונות שלכם.
- כמעט כל היזמים והיזמיות שאני מכירה הנוטים לערבב עבודה עם חיים אישיים. אני ממליצה שבתוך יום העבודה העמוס תתכננו לעצמכם מעט זמן רגיעה – נגיד הליכה אחרי ארוחת צוהריים או אפילו כמה דקות של שקט במשרד. אם אתם יכולים, ומרבית הסיכויים שאתם יכולים, נסו להימנע מלעבוד אחרי שעה מסוימת או בסופי שבוע.
- פעילות גופנית יכולה להגביר את מצב הרוח בזכות שחרור האנדורפינים (חומרים כימיים במוח הגורמים לתחושת אופוריה, ומשככים כאבים). רבים מאיתנו אוהבים פעילות גופנית, אבל פעמים רבות כשמתחיל העומס בעבודה, אנחנו נוטים לדחות את הפעילות הגופנית ואז לדחות אותה שוב. ההתמדה חשובה מאוד לבריאות שלכם ולכן נסו להתעקש על הפעילות הגופנית האהובה עליכם.
- מדי פעם ובמיוחד בתקופות קשות או לחוצות, אנחנו שוכחים את כל ההישגים שלנו. גם אני במשך שנים רבות, רק הסתכלתי קדימה על המטרות החדשות, דבר שפעמים רבות גרם לי לתסכול גדול. היום אני יודעת להזכיר לעצמי את כל ההישגים שהשגתי בדרך, והתזכורת הזו מפחיתה מהמתח שאני מרגישה. בכלל, גישה חיובית היא כלי חשוב מאוד בהרגעת הסטרס. ממש כמו המשפט המדהים של הנרי פורד "כשנדמה שהכול הולך נגדך, זכור שהמטוס ממריא נגד הרוח, לא איתה."
- הקפדה על שינה מספקת היא סופר חשובה. בקצב החיים המהיר, האופייני לחברה המודרנית, רבים מאיתנו ישנים פחות ממה שהגוף שלנו זקוק לו. מחסור בשינה עלול להוביל למחלות כרוניות כגון: סוכרת מסוג 2, יתר לחץ דם, טרשת עורקים, השמנה, דיכאון ועוד. במשך 30 שנה, מדי יום, אני קמה ב-05:00 בבוקר, ועדיין אני לא מוותרת על 7 שעות שינה. בנוסף להקפדה על שעות שינה, נסו להימנע מצפייה בטלוויזיה במשך שעה או שעתיים לפני השינה, במיוחד בתוכניות שעלולות לגרום לערות יתר או חרדה.
- עשו מדיטציה בקביעות ובתכיפות גדולה. יש אין ספור מחקרים שמוכיחים את ההשפעות החיוביות של מדיטציה – וביניהן: הפחתה בתחושת הלחץ, ירידה ברמות הכולסטרול, שיפור דפוסי השינה, הפחתת חרדה ודיכאון, ירידה בכאבי ראש. לצד שיפור הבריאות הנפשית והפיזית המדיטציה גם מאריכה את תוחלת החיים.
- נסו לצחוק יותר. היום ידוע ומוכח שצחוק מפיג מתחים ומשפר את המערכת החיסונית שלנו. לי ברק מאוניברסיטת קליפורניה בארווין טוען ש-"אילו היינו יכולים לקחת את מה שידוע לנו על ההשפעות הבריאותיות של הצחוק ולארוז אותו בבקבוק, היינו צריכים לקבל את אישור ה – FDA". צחוק מוריד את לחץ הדם, מציף אותנו באנדורפינים ומחזק את מערכת החיסון. השתדלו לצחוק מדי יום.
והטיפ הכי חשוב שלי הוא – במקום לצאת למלחמה נגד הסטרס ולהסתכל עליו כאיום, גישה שמובילה לסטרס נוסף, נסו לחשוב עליו כעל כלי לשיפור התגובה שלכם באירוע מסוים. שינוי הגישה והתיידדות עם הסטרס, הכוללת גם ניסיונות למתן אותו, יעזרו לכם לחיות חיים רגועים ומספקים יותר או במילים אחרות "אנחנו לא תמיד יכולים לשנות את המציאות, אבל אנחנו יכולים לשנות את האופן שבו אנחנו מגיבים למציאות" מרסל פרוסט.
מאחלת לכם המשך יום רגוע
איריס
