הסיפור שלי

את לא צריכה לפרק את החיים שבנית.

את צריכה לחזור להיות נוכחת בתוכם.

אולי גם את מכירה את התחושה הזאת.

את מנהלת, עובדת, יוזמת, דואגת, מקבלת החלטות ומחזיקה אנשים ומערכות. מבחוץ נראה שהכול עובד. את ממשיכה לתפקד, לעמוד במשימות ולהתקדם.

אבל מתחת לעשייה מתחילה להופיע תחושה שקטה.

האנרגיה כבר אינה כפי שהייתה.

הגוף מבקש לעצור.

הראש ממשיך לעבוד גם כשיום העבודה הסתיים.

את נוכחת בכל מקום שבו זקוקים לך, אבל כמעט לא פוגשת את עצמך.

אני מכירה את התחושה הזאת לא רק מתוך הלימודים שלי, אלא מתוך החיים שחייתי.

למדתי להחזיק אחרים לפני שלמדתי להחזיק את עצמי

נולדתי בקריית שמונה.

כשהייתי ילדה, אמי עזבה את הבית ואני הפכתי לילדה הורית לשני אחיי. בגיל צעיר מאוד למדתי לקחת אחריות, לדאוג לאחרים ולוודא שהכול ממשיך לתפקד.

למדתי להיות חזקה.

למדתי להסתדר.

למדתי לזהות מה כולם צריכים.

אבל לא למדתי לשאול מה אני צריכה.

הדפוס הזה המשיך איתי גם כאישה, כאם, כיזמית וכמנהלת. ידעתי לעבוד קשה, להתמודד עם משברים ולהיות הכתובת של כולם.

היכולת הזאת אפשרה לי לבנות הרבה.

אבל במשך שנים לא שאלתי מה המחיר שאני משלמת כדי להמשיך להחזיק הכול.

שנים

בעלת קבוצת
"בית ונוי"

אירועים

מקומיים ובינלאומיים

מגזינים

של "בית ונוי"

חברים

K 0 +

ברשתות החברתיות

32 שנים של יזמות, ניהול ובנייה

לפני 32 שנה ייסדתי את קבוצת בית ונוי, ואני ממשיכה לנהל אותה עד היום בתחומי האדריכלות, העיצוב והבנייה.יזמתי והובלתי ערוצי תוכן, מגזינים, כנסים וקהילות מקצועיות. לאורך השנים הפקתי למעלה מ-400 כנסים מקצועיים, מקומיים ובינלאומיים, והובלתי את יציאתן לאור של 165 מהדורות מגזין “בית ונוי”.

עבדתי מול אדריכלים, מעצבים, חברות, יזמים, מנהלים ואנשי מקצוע מהארץ ומהעולם. ניהלתי צוותים, תקציבים, מכירות, הפקות, משברים ולוחות זמנים מורכבים.
במשך 35 שנה חייתי בשבי ציון, ובתקופות מסוימות נסעתי כ-4,000 קילומטרים בחודש לצורכי העבודה.
אהבתי את העשייה.

בניתי עסק, קהילה מקצועית ומותג משמעותי.
אבל למדתי שאפשר לאהוב את מה שאנחנו עושות, להצליח בו מאוד, ובכל זאת להתרחק מעצמנו בתוך ההצלחה.

הסיפור שלי ב"לאשה" וב-Ynet

"בשיא הקריירה שלי הגוף עצר. הבנתי שנדרש שינוי"

בריאיון אישי ל"לאשה" ול-Ynet אני מספרת על הילדות שעיצבה אותי, על הדרך שבה הקמתי ובניתי במשך יותר משלושה עשורים את קבוצת בית ונוי, ועל הרגע שבו הגוף הכריח אותי לעצור.

זהו הסיפור שמאחורי "לזוז על החיים" – המעבר מהישרדות להקשבה, מניהול משימות לניהול אנרגיה, ומהצלחה שנראית טוב מבחוץ לחיים שמרגישים נכונים גם מבפנים.

לקריאת הכתבה המלאה ב-YNET >>

כשהגוף עצר אותי

לפני כ-16 שנה, בעיצומה של הקריירה, הגוף שלי עצר אותי.
במשך כשלוש שנים התמודדתי עם כתף קפואה, Frozen Shoulder, עם כאבים קשים, טיפול ממושך במורפיום ונפילות אנרגיה שהשפיעו על חיי.
מבחוץ המשכתי להיות אשת עסקים פעילה ומתפקדת.
אבל הגוף כבר לא הסכים להמשיך באותו הקצב.
התקופה הזאת אילצה אותי לשאול שאלות שמעולם לא עצרתי לשאול:
איך אני מנהלת את האנרגיה שלי?
מה אני מכניסה לגוף שלי?
כיצד סטרס ממושך משפיע עליי?
אילו הרגלים מחזקים אותי ואילו מרוקנים אותי?
מדוע אני יודעת לדאוג לכולם, אבל משאירה את עצמי לסוף?
הבנתי שהיכולת להמשיך לתפקד אינה תמיד סימן לכך שהכול בסדר.
לפעמים היא רק מסתירה את הסדקים.

מהניסיון האישי ללימודי תזונה ותודעה

מתוך הרצון להבין את הגוף ואת מערכת היחסים שבין תזונה, סטרס, שינה ואנרגיה, יצאתי למסלול לימודים בן שלוש שנים בתזונה על פי עקרונות הרפואה הפונקציונלית.
למדתי כיצד תזונה משפיעה על האנרגיה, הריכוז, מצב הרוח ויכולת ההתאוששות. העמקתי בקשר שבין הגוף, התודעה, ההרגלים ואורח החיים.
לצד לימודי התזונה עברתי הכשרות בתחומי ההתפתחות האישית, ובהן אימון הוליסטי, NLP ותטא הילינג. המשכתי לחקור וללמוד תודעה, ניהול אנרגיה ושינוי הרגלים.
אבל ככל שצברתי ידע וכלים, הבנתי שהפתרון אינו נמצא בטכניקה אחת.
תזונה לבדה אינה מספיקה.
ניהול זמן לבדו אינו מספיק.
הרגל חדש אחד אינו משנה חיים שלמים.
וגם ידע רב אינו מבטיח שינוי שמחזיק לאורך זמן.
כדי ליצור שינוי אמיתי, כל החלקים צריכים להתחבר בתוך מבנה אחד.

כך נולדה השיטה: אדריכלות נוכחות™

לאחר עשרות שנים שבהן אני עוסקת בעולם האדריכלות, התכנון והבנייה, הבנתי שהשפה שליוותה אותי כל חיי מתאימה גם לחיים שלנו.
כל מבנה יציב זקוק לתוכנית, ליסודות, לקירות נושאים, למערכות פנימיות ולתחזוקה.
גם אנחנו.
כך נולדה אדריכלות נוכחות.
גישה המחברת בין תודעה, תזונה פונקציונלית, ניהול אנרגיה, הרגלים, גבולות והתאוששות, כדי לעזור לנשים בתפקוד גבוה לבנות מבנה אישי שמתאים לחיים שהן רוצות לחיות.
לא עוד פתרון נקודתי.
לא עוד רשימת משימות.
מבנה שלם שתומך באישה, בגוף שלה, באנרגיה שלה ובחיים שהיא בנתה.

“לזוז על החיים”
את הדרך האישית והמקצועית שלי הבאתי גם אל הספר שכתבתי:
“לזוז על החיים – להתחבר לכוח הפנימי שלך”

הספר מספר על התחנות שעיצבו אותי, על הילדות, על בניית העסק, על המשברים ועל הדרך שבה למדתי שכוח פנימי אינו רק היכולת להמשיך למרות הכול.

כוח פנימי הוא גם היכולת לעצור.

להקשיב.
להתבונן.
לבחור מחדש.

ולשנות כיוון כאשר הדרך שכבר בנינו אינה משרתת אותנו.

לצד הספר פיתחתי 80 קלפים שנועדו ליצור רגעים של עצירה, נשימה, התבוננות וחיבור מחדש לעצמנו.

הספר, הקלפים, ההרצאות, הקורסים והכתיבה שלי הם ערוצים שונים לאותה שליחות:

לעזור לנשים לעצור את הסחיפה לפני שהגוף יעצור אותן, ולהתחבר מחדש לכוח הפנימי שלהן.

הפרק החדש שלי

לצד תפקידי כמייסדת ומנכ״לית קבוצת בית ונוי, נפתח בחיי פרק נוסף.
לקחתי את כל מה שלמדתי במשך עשרות שנים על בנייה, תכנון, מערכות, עומסים ומה שמאפשר למבנה להחזיק לאורך זמן, וחיברתי אותו לידע שצברתי בתזונה, תודעה, ניהול אנרגיה והרגלים.
היום אני איריס מושלי – מייסדת ומנכ״לית קבוצת בית ונוי, וגם אדריכלית נוכחות.
אני פונה לנשים בתפקידי ניהול בכירים – מנכ״ליות, סמנכ״ליות, יזמיות ובעלות עסקים – שמחזיקות הרבה, מתפקדות ברמה גבוהה, אבל מרגישות שהן הולכות ומתרחקות מעצמן בתוך החיים שהן מנהלות.
אני לא מבקשת ממך לעזוב את הקריירה, העסק או התפקיד שבנית.
אני עוזרת לך לבנות מבנה אישי שמאפשר לך להמשיך להוביל, בלי להיעלם בתוך ההובלה.
כי הצלחה אמיתית אינה רק לבנות חיים מרשימים.
הצלחה אמיתית היא להיות נוכחת בחיים שבנית.

הסיפור שלי