האמת על אנרגיה, עיכול וחוסרים תזונתיים (שאף אחד לא מספר לנו עליהם)
זוכרים את הזמן שבו קמנו בבוקר והרגשנו… אנרגיה? כן, זה היה פעם. היום רוב האנשים קמים כבר עייפים, עוברים את היום עם קפה רביעי ביד, ומתרסקים בערב מול הנטפליקס בלי כוח אפילו להחליט מה לראות.
"למה אני עייף כל הזמן?" – השאלה הזאת כבר הפכה לסאונד-טראק של החיים שלנו. ורוב האנשים כבר ויתרו, בטוחים שזה "הגיל", "העומסים" או פשוט "ככה זה בחיים".
אבל הנה האמת: עייפות היא לא תכונה – היא סימפטום. והיא כמעט תמיד קשורה לדבר אחד פשוט: הגוף לא מקבל את מה שהוא צריך.
הגוף שלנו הוא כמו אתר בנייה – בלי חומרי גלם, אין בניין.
רבים חושבים שאוכל = אנרגיה. ש"אוכל טוב" זה דלק שמכניס אותנו לתנועה. אבל הנה הפתעה: רק אחוז קטן מהמזון משמש להפקת אנרגיה מיידית. רוב האוכל שלנו נועד למשהו הרבה יותר בסיסי – לבנות מחדש את הגוף כל יום מחדש.
חשבו על זה כך: כל לילה, בזמן השינה, תאים מתים והגוף צריך לבנות תאים חדשים. הוא קם בבוקר ב"חוסר" – חסרים לו חלבונים, שומנים, ויטמינים ומינרלים. בלי חומרי גלם איכותיים, התאים החדשים נבנים ב"גרסת חיסכון". והתוצאה? עייפות, ערפול מחשבתי, עצבנות, ומצב רוח שמזכיר יותר יום שני מאשר יום של חיים.
פשוט: כשאין חומרי גלם – אין תפקוד. וכשאין תפקוד – יש עייפות.
חלבון – הדבר שחסר לנו (ואנחנו לא יודעים)
חלבון הוא הכוכב השקט של האנרגיה. הוא בונה שרירים, מערכת חיסון, הורמונים, אנזימים – בעצם כל מה שהגוף צריך כדי לעבוד. אבל רוב האנשים לא אוכלים מספיק ממנו, ואז תוהים למה הם:
- עייפים במהלך היום (למרות שישנו 8 שעות)
- עצבניים ללא סיבה ברורה
- מתקשים להתרכז בפגישה החשובה הזאת
- "לוכדים" כל וירוס שעובר באוויר
זה הגוף שאומר: "היי, אני עובד פה על ריק. אני מנסה לבנות, לתקן, לשקם – אבל אין לי ממה."
שומן – החבר שחשבנו שהוא האויב
במשך שנים אמרו לנו ששומן זה רע. תזכורת קטנה מהמציאות: המוח שלנו הוא איבר שומני. מעטפת כל תא בגוף בנויה משומן. מערכת העצבים כולה עטופה בשומן. אז בלי שומן טוב – שמן זית, אבוקדו, אגוזים, אומגה 3 – המוח שלנו עובד על חצי כוח.
אי אפשר להעביר מידע בין תאי מוח בלי שומן. זה כמו לנסות לשלוח הודעת ווטסאפ בלי אינטרנט. טכנית אפשר ללחוץ על "שלח", אבל זה לא הולך לשום מקום.
הבוקר של סוכר – הסיבה שאנחנו מתרסקים עד 11
תרחיש מוכר: קמים, קפה עם ביסקוויט (או עוגייה "בריאה"), אולי קורנפלקס עם חלב. עד 11 בבוקר כבר מרגישים שעפים על רזרבה ומחפשים עוד משהו מתוק.
מה קרה? רמת הסוכר עלתה במהירות – הגוף הוציא המון אינסולין – הסוכר צנח – והנה אנחנו, בקריסה מלאה עם תחושה שהראש בערפל והעצבים בחוץ.
בוקר מאוזן = חלבון + שומן + ירקות = יום יציב. זה לא מסובך, זה פשוט שונה.
ירקות – לא תוספת יפה לצלחת, אלא מקור לחיים
הנה עוד אמת שאף אחד לא אמר לנו: הגוף שלנו צריך כ-300,000 חומרים זעירים כדי לתפקד. ויטמינים, מינרלים, אנזימים, נוגדי חמצון. איפה מוצאים את כל אלה? בירקות ובפירות.
כשחסרים החומרים האלה, זה לא נראה כמו מחלה דרמטית. זה נראה כמו: "אני קצת עצבני", "קשה לי להירדם", "אין לי כוח", "אני לא מרגיש כמו עצמי". דברים שמבלבלים עם לחץ או עומס או "ככה זה בחיים".
אבל זה לא ככה. זה פשוט חוסר בחומרי גלם.
עיכול לקוי = אפילו אוכל טוב לא עוזר
גם אם אנחנו אוכלים מעולה, אבל לא מעכלים טוב – זה לא מגיע לתאים. נפיחות, גזים, תחושת כבדות אחרי אוכל, עצירות – כל אלה אומרים שהעיכול לא עובד כמו שצריך. וכשהעיכול לא עובד, החומרים החשובים לא נספגים, והעייפות נשארת.
אז מה עושים?
הדרך לחזור לחיים (ולא רק לשרוד אותם) מתחילה בצעדים קטנים:
להתחיל כל יום בארוחה יציבה – חלבון (ביצים, יוגורט עיזים, טופו), ירקות ושומן טוב. לא קפה וביסקוויט.
לשלב ירקות בכל ארוחה – מטרה של ¾ צלחת ירקות. זה נשמע הרבה, אבל זה בדיוק מה שהגוף צריך.
לא לפחד משומן – שמן זית, אבוקדו, טחינה, אומגה 3. המוח שלנו יודה לנו.
להגדיל חלבון – במיוחד בתקופות עומס, פעילות ומחלה.
לשים לב לעיכול – נפיחות אחרי אוכל זו נורה אדומה.
להפחית סוכר – הוא נותן "בום" של כמה דקות ואז שעות של ריקנות.
העייפות הזאת שהפכה ל"חברה" שלנו – היא לא גזירת גורל. היא מסר מהגוף, שאומר: "היי, אני צריך משהו אחר".
וכשאנחנו מתחילים להאזין, לא רק לצעוק עליו "תתפקד!", כל העולם משתנה. האנרגיה חוזרת. הראש מתחיל לעבוד. מצב הרוח משתפר.
לפעמים, הדרך לחזור לזוז על החיים – מתחילה בצלחת שלנו.
חשוב לציין: המידע המובא בכתבה זו הינו לצרכי מידע כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ אישי, רפואי או תזונתי.
איריס מושלי, יזמית, מייסדת ומנכ"לית קבוצת "בית ונוי" מזה 32 שנה.
מלווה מנהלים ונשים בעלות עסקים בתהליכי שינוי אישיים ועסקיים, מרצה ומנחת סדנאות לניהול אנרגיה ושינוי הרגלים.
סופרת, מחברת הספר "לזוז על החיים – להתחבר לכוח הפנימי שלך", ויועצת תזונה לאיכות חיים על פי עקרונות הרפואה הפונקציונלית.
כותבת הבלוג "לזוז על החיים" ומפתחת המתודולוגיה "לזוז על החיים" – גישה המשלבת תזונה פונקציונלית, עבודת תודעה וניהול אנרגיה, המאפשרת תהליכי שינוי עמוקים ותומכת גם בפיתוח האישי והעסקי.
